איור טליק לזר
חנוכה נחגג השבוע בצל הגעתה של האומיקרון, שאמנם נשמעת כמו מאפה צרפתי, אבל בעצם היא מוטציה דרום־אפריקנית שטיפסה מייד לראש מצעד המוטציות האהובות של כל הזמנים. בדרך היא עשתה קאמבק מרגש למוסדות נוסטלגיים כמו הבידוד, המלוניות ואיכוני השב"כ.עולם התיירות והתרבות בהחלט זקוק עכשיו לנס. נס חנוכה המקורי – שלזכרו אנחנו חוגגים כבר שנים את החג עם נרות, לביבות, סביבונים ממותגים וסופגניות שהן כל כך מורכבות שכבר צריך לעשות עליהן תמ"א – לא היה פותח היום מהדורת חדשות, ובמקרה הטוב היה מקבל אייטם זניח בתוכנית צרכנות. בעולם הסנסציוני שלנו, להגדיר בתור נס את העובדה ששמן הספיק ליותר ימים מהמתוכנן יהיה הגזמה פראית, בעיקר כשכלי שמן אחד מספיק בדוכני הפלאפל להרבה יותר משמונה ימים, וזה נס אם מחליפים אותו כל יום (מה גם שהחלפה תכופה מדי עלולה לפגום בטעם).היום, כדי לזכות בתואר "נס" צריך לשרוד התרסקות של מטוס, להתעורר מתרדמת של 20 שנה, להבריא ממחלה אחרי ששום רופא לא נתן לך סיכוי, או להעפיל למונדיאל.אבל אנחנו אוהבים סיפורים על ניסים, ותעיד על כך הפופולריות של השתטחויות על קברי צדיקים למציאת שידוך והתקהלויות בחצרות רבנים לברכה אצל הרב רנטגן ועוד רבנים עם שמות חיבה של מכשירי חשמל. היהודי מאמין בניסים, במים קדושים ובסודה לעידוד הפריון, ואין שום סיבה לקלקל לו.כבר בימי המכבים הבינו שאם אתה רוצה שמותג כמו סביבון יתפוס ברמה השיווקית, צריך להצמיד לו סלוגן חזק וקצר של ארבע מילים: נס גדול היה פה, סיסמה מנצחת שעברה מדור לדור בדיוק כמו ארבעת המספרים המקוצרים של חברות הביטוח. וכמו עם חברת ביטוח, גם בחיים, כשאתה רוצה פיצוי, לא יזיק קצת להתפלל. נכון שאפילו תלמידי הרמב"ם קבעו שהתפילה משפיעה בעיקר על המתפלל, ושהיקום או האלוהים הם לא תוכנית כבקשתך, ושהיועצים המשפטיים של בורא עולם דאגו שבתקנון שלו לא תהיה שום התחייבות לקיים את הבקשה. אבל זה לא מפריע לאנשים לנסות.הגברת הראשונה, למשל, לא לוקחת צ׳אנסים, ונושא הניסים מאורגן אצלה כבר שנים במה שהיא מכנה "זימונים". אחרי שחזרה מכמה סדנאות רוחניות בנגב ובגליל, היא הסבירה לי שכדי שמשהו יקרה לך אתה צריך לזמן אותו, ושאם תשב רגל על רגל ותיילל – שום דבר לא יקרה. מדי בוקר היא כותבת לעצמה זימונים לדברים שהיא רוצה שיתרחשו, כי לטענתה, אם אתה רוצה לזכות בפיס, רצוי שתקנה כרטיס.לא פעם שאלתי את עצמי אם זימונים עובדים. כולנו רוצים שיהיה לנו טוב, ובכל זאת, יש אנשים שדרכם צולחת יותר מדרכם של אחרים. האם זה קשור בכך שהם מזמנים דברים ואחרים לא? האם יש כוח נסתר שמכוון את העסק ומטפל בפניות, ואולי גם מסדר פרוטקציות למקורבים ולמי שמשלם לו בקשיש מהצד?בכל פעם שקורה משהו חיובי בבית, אצל הבנות או בסביבתנו הקרובה, נוהגת רעייתי להגיד לי: ״בדיוק זימנתי את זה הבוקר״. בתחילה הייתי ספקן ונהגתי לומר לה שתזמן זכייה בפיס, אבל אחר כך התחלתי להאמין.מעשה שהיה כך היה. יום אחד התקלקלה לנו המכונית. היא החלה לגמגם ולהשתעל, ואני נשלחתי למוסך כדי לברר מה התקלה ואיך מתגברים עליה. במוסך היבואן הסבירו לי שהגיר סיים את דרכו, ומכיוון שהאחריות פגה ממש לא מזמן, מדובר בנזק של 8,000 שקלים. ירדה עלי עצבות מסוימת, אבל בלית ברירה השארתי את המכונית במוסך.למחרת, אחרי התייעצות עם חבר שמבין במכוניות והסביר לי שיש בעולם מוסכים פחות רשמיים לתיקון גיר, סגרתי טלפונית עם מוסך אלטרנטיבי, שהבטיח לתקן את הרכב ב־6,000 שקלים בלבד. סיפרתי לגברת את העניין, והיא אמרה לי, בלי למצמץ: ״ברור, הבוקר ביקשתי לנו הנחה בזימוני הבוקר שלי״. חייכתי אליה באהבה והוספתי בציניות שאם זה כל כך פשוט, שבפעם הבאה תזמן לנו הנחה גדולה יותר, או שפשוט תארגן לנו כסף מזומן.למחרת בבוקר התקבלה שיחה מהמוסך המקורי. מנהל העבודה הודיע שהעלה את התקלה שלנו לדרג הניהולי הבכיר, ואחרי שבחנו את האחריות שהסתיימה לא מזמן, הוחלט לתת לנו את התיקון ללא תמורה כלל. עדכנתי את הגברת הראשונה על ההתפתחות המרעישה, והיא מצידה עדכנה אותי שהבוקר היא שלחה זימון מעודכן על הנחה גדולה יותר.בשלב הזה הרגשתי איך הספקנות הטבעית שלי מקיימת דיון דחוף עם אגף החסכנות ובצע הכסף באישיותי. אפשר לצחוק על הגברת הראשונה והזימונים שלה עד מחר, אבל הלו, 8,000 שקלים לא הולכים ברגל, בעיקר עכשיו, כשהמכונית שוב נוסעת. פתאום נזכרתי שלא פעם, פגישות שנקבעו לי ולא היה לי עניין או כוח שיתקיימו, בוטלו על ידי הצד השני, כך שלא רק שהמשאלה שלי התמלאה – הצד השני הוא גם זה שספג את כל רגשות האשם, בזמן שאני מזייף אכזבה עמוקה מהביטול.מכאן שאפשר לזמן גם בקשות מפוקפקות יותר, שמוסריותן מוטלת בספק. אפשר אולי לאחל, או לזמן, לאנשים דברים קצת פחות חיוביים. מצד שני, מכיוון שענף הזימונים פתוח לכולם, נשאלת השאלה מה יהיה חזק יותר – הזימון שלי שיריביי יפשטו רגל, או הזימון שלהם לשגשוג ולירושה מהדוד באמריקה. האם העובדה שאתמול קיבלתי בדואר דו"ח תנועה מעיריית תל אביב על סך 500 שקלים כי נכנסתי למסלול השמור לרכב ציבורי, נובעת מכך שמישהו משונאיי זימן לי קנס – או כי לא זימנתי לעצמי בזמן פטור מדו"חות, או סתם את היכולת לראות שעל הכביש יש סימון בצהוב? והאם במקרה של זימונים רבים מדי בשעות העומס, היקום נסתם ונוצר פקק של זימונים, כך שכל מה שאקבל זו הודעה ש"היקום מטפל כרגע בפניות קודמות, נתק את הזימון ואנחנו נחזור אליך לפי התור"?ומה יקרה אם אני מזמן לי לשבת בחוף הים בשקט ובלי הפרעות, רק שאת אותה משאלה בדיוק זימנו לעצמם עוד 800 איש, שחלקם כללו בזימון גם ערכת קריוקי? האם מה שיקרה הוא שכמו בווייז, כשהרבה אנשים מופנים מהפקק לנתיב חלופי בדרך צדדית, זה ייצר גם שם פקק חדש – וכולנו ניפגש בים? והאם, במקרה שהרבה אנשים מזמנים זכייה בפרס הגדול בלוטו, הסכום יתחלק בין כולם?היה מי שאמר פעם שאם אלוהים היה מקשיב לתפילות של כולם במשחקי כדורגל, כל המשחקים היו נגמרים בתיקו. לכן אני תוהה אם זו לא טעות לשתף כאן את עניין הזימונים, מה שיכול ליצור עומס על המערכת וניגוד אינטרסים זימוניים. בה בעת, אני מזהה כאן הזדמנות עסקית. להרבה אנשים אין הזמן והסבלנות הדרושים לביצוע זימונים, ואפשר לגייס לשם כך את מי שזמנו בידו, שיתפקד כמש״ק זימונים, קצת כמו החבר׳ה שמטמינים פתקים בכותל עבור עצלנים. המש״ק יקבל ממך במהלך היום בקשות שונות וירכז אותן, תמורת תשלום צנוע, לזימון מסודר מול היקום. יש כבר דבר דומה בפרלמנט שלנו שנקרא לוביסטים, אבל שם לא מדובר על השתדלות אצל היקום אלא אצל חברי הכנסת.מאז שנחשפתי לעולם הזימונים, אני מנסה אותו בכל מיני הזדמנויות. הבוקר, למשל, העזתי לזמן מהיקום את אחת הבקשות הגדולות ביותר שאפשר לחשוב עליהן – שהמדיח יתרוקן מכלים, ולא על ידי. ואכן, כשהגעתי למטבח ראיתי את הגברת הראשונה מפנה את הכלים. אמרתי לה בחיוך מנצח שהעניין הזה זומן על ידי, והיא ענתה שהיא מזמנת אותי לזרוק את הזבל.
משחקי הנס
