ממש עכשיו, בשעה ש 2013 מתפוגגת ומתפיידת מחיינו באותה מהירות שעשתה זאת שלי יחימוביץ', הגיע שלב הסיכומים. לפני שאתייחס למנצחים ולמפסידים ברמה הלאומית ברשותכם כמה מילים על עצמי.
ברמה האישית הייתה לי שנה עמוסה בהצלחות וכישלונות. לצערי גם השנה לא קניתי דירה להשקעה, לא החלפתי אוטו, לא הבאתי מכה בבורסה ולא עשיתי אקזיט. דווקא היו לי כמה רעיונות לסטארט אפ אבל הם עברו לי אחרי שישנתי צהריים. מצד שני היו לי גם הישגים לא מבוטלים. גם השנה נמשך הסטטוס קוו ביני לבין אשתי והסטטיסטיקה המבהילה של 1:3 מזוגות מתגרשים פסחה עלינו. הבנות הביאו לי נחת ואני בתמורה הבאתי להן אייפון. שילמתי את המסים בזמן ונמנעתי מקנסות ועיקולים, מילאתי דלק במחיר הישן ודאגתי שהמקרר יהיה מלא. שמרתי על נכסיי המועטים, לא פשטתי רגל ולא ביקשתי תספורת מאף אחד. נהפוך הוא- הסתפרתי לבד כמו כל בוקר עם סכין גילוח.
בקיצור הייתה שנה בסדר והיא הייתה יכולה להיות עוד יותר בסדר אם המגזין טיים היה בוחר בליהיא גרינר כאשת השנה ולא באפיפיור, אבל נעזוב את זה. כמו שאומרים, האנטישמיות לא עברה מהעולם היא רק שינתה צורה.
רשימת סיכום השנה שלי נכתבה ללא מורא ללא משוא פנים, ללא דעות קדומות וללא גלוטן. הדעות המובעות בה הן על אחריותי בלבד. אתם לא חייבים לקרוא אבל אני איעלב אם לא תעשו את זה. נתחיל.
הכי ישראלי של השנה.
ג'ון קרי שר החוץ של ארה"ב הוא בעיניי הישראלי של השנה. הבחור נהיה לגמרי אחד משלנו ואני מלא הערכה על הסבלנות שהוא מגלה כלפינו ברמה כזו שאני חושש שמשהו אצלו לא בסדר. קרי בילה כאן השנה יותר מאשר בוושינגטון והשמועות מדברות על זה שכבר מחפשים לו דירה במודיעין, שהוא קנה אוטו מליסינג ,ושהוא נראה עומד בתור לשתות קפה בקופיקס. האיש גם נתקע בירושלים בימי הסופה ומרננים שיש לו ספר קבוע במחנה יהודה שמתחזק לו את הפריזורה. לאחרונה כשנישאל מה ישראלי בעינך – ענה אני. מה שכן הייתי שמח לקבל את נקודות הנוסע המתמיד שלו.
הריאליטי של השנה.
השנה הוצפנו במבול של תוכניות מוסיקה עם מסכים שעולים ויורדים, תנועות ידיים גדולות של שופטים ודוגמניות שקוראות מהפרומטר. חיפשנו את הכוכב הבא עם מילים באנגלית כמו האקס פקטור או דה וויס למרות שבישראל גם אם תזכה במקום הראשון לא תופיע בוגאס אלה במועדון הברל'ה.
אבל הזוכה בריאליטי של השנה היא התוכנית ״ הישרדות סופת שלגים״ בה הצליחו הזכייניות באמצעים טכנולוגיים משוכללים להקפיא את המדינה לכמה ימים, לחסום כבישים ולגרום לנו להישאר בבתים כדי שנצפה בטלוויזיה. גם עכשיו יש אנשים שהחשמל עדיין לא הגיע לביתם. למשל תושבי הפזורה הבדואית. אה. כרגע מעדכנים אותי שהוא מעולם לא הגיע אליהם.
ספורט האקסטרים של השנה
תחום זה קיבל השנה תנופה כשבחזית מובילים חיסולי החשבונות של העולם התחתון. הכללים פשוטים: כל מכונית חשודה וכל עובר אורח יכול להשתתף או כעד ראייה, או כפצוע או סתם כנפגע הלם. השנה עברו המשחקים לערים הדרומיות כשנתניה החנונית משתרכת הרחק מאחור . פעם כשרצו לתאר בארץ נהיגה פרועה או עיר של פשע היו אומרים ״ מה זה פה שיקגו ??״. חבר שלי שגר כבר כמה שנים בארה"ב מספר שהיום התגובה הטבעית בשיקגו למעשה עבריינות היא "מה זה פה אשקלון??"
הנפטר של השנה
השנה הזדרזו כמה מהאייקונים שלנו למות טרם זמנם. מר"ן עובדיה יוסף, אריק איינשטיין, ספי ריבלין, דב לאוטמן, והשבוע גם דידי מנוסי. לא היה שבוע בו לא התבשרו בצער על מותו של עוד סמל. מה קרה? מה הלחץ? אני חושב שיש מצב שהתשוקה לעזוב את העולם הזה מהר ככל האפשר נובעת מהפחד להישאר בחיים ולהיקבר עוד כמה שנים בקבר על קומות עם אינטרקום למטה. מתברר שרבים מזמרי ועשירי ארצנו שמעדיפים בחייהם להתגורר במגדלי יוקרה מעדיפים במותם להיות צמודי קרקע.
הפספוס של השנה
לצערי לא הצלחתי ללכת מכות עם גארי יורופסקי השנה וזה חתיכת פיספוס מבחינתי. כששמעתי על מעלליו האלימים בביקורו האחרון בארץ הרגשתי רצון עז להתעמת אתו ולהראות לו שאני אינני קציצת טופו. במשך כמה ימים הסתובבתי מתגרה סביב מלונו של הבחור כשלגופי מעיל מפרוות שועל,לרגליי מגפיים מעור תנין ובידי תיק צד מפרוות נמר ואני מחזיק פיתה עם שניצל. בלילה ישנתי במכונית עם שמיכת נוצות ותוך כדי צעקתי לו מהחלון ״בוא גארי ושים על האש״ . אבל יורופסקי לא הופיע .הייתי אומר שהוא השתפן אבל במקרה שלו כדי לא לפגוע בשפן אולי נכון יותר לומר שהוא התכרבת (מלשון כרובית..דאא)
ההשקעה הטיפשית של השנה
בקטגוריה זו היו לי באופן אישי כמה הישגים מרשימים. רכשתי מכונת קפה שאינני זקוק לה, כי בסוף היום עם כל הכבוד לקפסולות המטאליות עם השמות האיטלקיים אני מכין לעצמי נס עם סוכרזית או קפה שחור. קניתי גם סטפר שכף רגלי לא דרכה עליו מעולם ואופני כושר שלא מקדמים אותי לשום מקום. אבל בסופו של דבר על התואר ההשקעה הטיפשית של השנה מתמודדות שתיים. הראשונה היא ההשקעה של גבי אשכנזי בקידוחי הגז, מהלך שהיה כנראה כה טראומתי עבור הרמטכ"ל הקשוח שמספרים שעד היום הוא מזיע רק מלעבור ליד אמגזית. המועמדת השנייה היא ההשקעה במחלף דרור שבשרון הידועה בכינויה ״ההשקעה ששקעה.״ הכביש שעלה לנו 320 מליון שקלים הצטנן קיבל נזלת, נזל ושקע.
אז זו הייתה השנה שהייתה, וכרגיל על אף שסביבנו יהום הסער- ראשינו לא יישח. לקראת 2014 אני מאחל לכם שהדרך לירושלים תמיד תהיה סלולה ומפולסת ולא תהפכו לעוד מיצג בבאב אל וואד, וכמו שלמדנו השבוע האמריקאים מאזינים לכולנו אז דברו עברית פשוטה שגם הם יבינו. שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה (בכפוף לתנאי המבצע) בריאות והחזרי מס לרוב. חג שמח.
