במהלך חיינו המשותפים התוודענו אשתי ואני למגוון עוזרות בית. היתה לנו אחת שניקתה כל כך טוב שהתפללנו שהבנות יעזבו לפנימיה רק שהבית יישאר נקי . הייתה אחת שהייתה חזקה ביחסי ציבור ופחות בעבודה והייתה משאירה בית מלוכלך יותר מזה שקיבלה, זו שקראנו לנו 'קופת רבי מאיר בעל הנס', כי למצוא כסף קטן אחרי שהיא הייתה בבית היה בגדר נס, סוניה שהשאירה אחריה שובל נעים של שאנל 5 ואת ב. שחנקה אותנו בריח גוף שלא ידע דיאודורנט מהו. הייתה רחלי שהייתה מכינה אחלה קציצות ברוטב שגרמו לילדים לפנטז עליה בתור אימא מחליפה, ואת סיימון מניגריה שהחליט יום אחד על דעת עצמו לצבוע את הבית בוורוד (אבל זו לא הסיבה שהוא גורש מהארץ) . והיתה ' הדוגמנית' , שהיתה מגיעה בבוקר עם לוק של גל גדות בג'ינס צמוד, מגפי עור ותיק אופנתי, ואחרי חמש דקות באמבטיה הייתה יוצאת עם מראה הצועניה הזקנה מסרט של קוסטריצה. לאחרונה הרגשנו שעוזרת מספר 8 מתחילה לזייף. אנחנו כבר שנתיים יחד ואת חלקנו במערכת היחסים הזו מילאנו בקפידה כולל צ'ופרים בחגים והעלמת עין מהעובדה שבאופן קבוע היא גונבת חצי שעה. אישתי חשבה שאולי קשה לה והתחילה לנקות את הבית לקראת בואה "כדי שיהיה לה כייף לעבוד ", אני לא חיכיתי לפרסום המדד והעליתי את שכרה בחמישה שקלים לשעה, אבל כלום לא עזר וסימני החיפוף צעקו לשמיים. היא אשכרה בגדה בנו, תקעה לנו מקל של ספונז'ה בגב. ההכרה שזה 'כבר לא זה' לא באה ביום אחד. זה היה תהליך. כמו באהבה בהתחלה אתה מדחיק , אחר כך מנסה להציל את היחסים ורק כשאין ברירה חותך. כששמעתי מאשתי את המשפט " היא לא מנקה אבל היא יותר טוב מכלום" הבנתי שזה נגמר. אני מאמין שבכל הקשור לספקי שרותים ,הסטנדרט להשוואה הוא טייסים. "הוא לא טס טוב אבל הוא יותר טוב מכלום " לא היה עובר באל על, אז למה אצלנו?
"אנחנו חמש נפשות" אמרתי לגברת הראשונה " אם כל ילדה תנקה את החדר שלה , את במטבח אני בסלון ויחד ניתן פוש באמבטיה, לא צריך עוזרת" יש פה גם מסר אקטואלי של שוויון בנטל וחסכון בתקציב. כולנו נחווה ארוע משפחתי מלכד וגם נלמד את הבנות שיעור חשוב על עצמאות לחיים. בסתר ליבי גם פינטזתי על העונג הויזואלי של אישתי במכנסונים קצרים וגופייה מחזיקה מקל נוצות ומאבקת את המדפים העליונים, ממש כמו פעם שהיינו צעירים . אישתי לא הגיבה ורק נתנה לי את " המבט". אותו חיוך סלחני עם קורטוב של זילזול שאומר : "הנה עוד רעיון דבילי של בעלי החוכמולוג שלא יצא ממנו כלום אבל.. נזרום עם הטמבל ". וכך, בשישי בצהריים התכנסנו כולנו בסלון שמנו מוסיקה בפול ווליום והתחלנו לתת עבודה. כמובן שטעיתי בכל הנחות היסוד .אישתי לא לבשה מכנסונים אלא טרייניג ישן מנוקד בטיפות אקונומיקה. היא אספה את השיער בקליפס, היתה עצבנית ולא סקסית בעליל. הבנות שפכו דלי מים על הפרקט וכשגערתי בהן, התחילו לריב עד שהתפזרו ונעלמו ללא שוב. הרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב מאמץ. הרמת הרהיטים ,הדלי עם המים וסחיטת הסמרטוט גרמו לי לכאבי גב נוראיים. התיישבתי על כסא ותהיתי מה לכל הרוחות חשבתי לעצמי. בערב, אחרי זריקה שקיבלתי במוקד החירום, אמבטיה חמה וקילו בן גיי שאישתי מרחה לי , הגב קצת השתחרר והצלחתי לעמוד . בהמשך השבוע המצב הדרדר. גללי אבק נעו כמו שיכורים מחדר לחדר, השירותים הזכירו את התחנה המרכזית ובסלון נוצר ארגז חול קטן. בחמישי האחרון, שבוע אחרי השקת המיזם "נקי זה הכי אחי" המשחק נהיה מלוכלך ממש. שלחתי מיסרון על פגישה פיקטיבית. הודעתי שאגיע מאוחר ושיתחילו לנקות בלעדיי. אישתי החזירה לי מסרון שיש יום הורים , שהיא לא מוצאת את המכונית, שהיא לא זוכרת איפה אנחנו גרים ושבכל מקרה היא תגיע רק בחצות. הבנות ברחו לבתים נקיים של חברות וביקשו מקלט מדיני . כשחזרתי הביתה, לג'ונגל, נדמה לי שראיתי עכבר חוצה את הסלון בדילוגים. אורחים כבר לא הזמנו שבועיים והעסק נראה לא טוב. נאלצתי להודות שדוקטרינת "נקה זאת בעצמך " קרסה והתחלנו לנסות לגייס עזרה מבחוץ. השארתי פרטים בכל מיני אתרי אינטרנט בסגנון balagan.com ואפליקציית סטייל get-sponga אבל הטלפון נדם . הפסח המתקרב כנראה יוצר ביקושים חזקים שגוברים על ההיצע. מצאתי את עצמי עוצר אנשים ברחוב ומתעניין אם הם מכירים עוזרת. הם הסתכלו עלי כאילו שאלתי אם לישראל יש נשק גרעיני. כולם שומרים את המידע לעצמם. חברים אמרו שיחזרו אלי ונעלמו. חברות של אישתי חשדו בה שהיא מנסה לגנוב להם את העוזרת שלהן וניתקו מגע. אגב, היא באמת ניסתה… כשכבר הגיעו מועמדות לראיון, הבנתי שאין לי דרך לעמוד על טיבן, שאני בכלל המרואיין ושעלי לספק תשובה לשאלה "למה כדאי לי לעבוד אצלך חבוב ? " כמו סוכן מכירות של חופשות חורף באילת, התגמשתי בתנאים . התקציב נפרץ. הביטוחים עלי, נסיעות במונית עלי, וגם שלוש ארוחות ביום, תלושים בחגים, פנסיה, קרן השתלמות ומנוחת צהריים. יצאתי מעורי לשכנע כמה המשפחה שלנו נקיה, כמה אנחנו נהדרים, סבלניים מתונים ואוהבי אדם. כמו פוליטיקאי לפני בחירות הבטחתי הבטחות שאי אפשר לקיים. רוב המועמדות לא השתכנעו אבל אחת כן. היא הגיעה עם הסוכן שלה(!) אז הסקתי שהיא גם זמרת. ברוב נדיבותה היא הסכימה לתת לנו שבועיים נסיון "ואחר כך נראה". סידרנו יפה את הבית ושמנו לה על השולחן ורד ושוקולדים. על הכרית בחדר השינה חיכתה לה מעטפה עם כסף. מבחוץ הדבקתי סמיילי. לשמחתנו השבוע הראשון הוכתר בהצלחה ולא הודחנו אבל מחר היא צריכה להגיע שוב והמתח בעיצומו. הייתי שמח לעדכן עוד אבל אני חייב להעביר מגב במטבח לפני שהיא מגיעה וגם לרוץ להוציא לה כסף. תחזיקו לנו אצבעות.
