על תמרים שירים ואויבים

ערב החג הוא הזמן המתאים ביותר לקבל ברכת שנה טובה. מי בגלויה מוזהבת עם דגל ותפוח בסגנון הישן והטוב, מי במסרון קבוצתי יחד עם עוד 500 חברים, ומי בטלפון מאנשים טובים שמתקשרים ממספר חסוי ואחרי הברכות השגרתיות מזכירים לך שאתה חייב להם כסף, שטרם החזרת את המזוודה שלקחת לחו"ל, שהתבנית פיירקס מפסח עוד אצלך,  שאתה חייב להם ביקור, שאתה חייב לבוא לראות את הסלון החדש, את התינוק, את הדירה, את האייפון וכו'.  בהחלט מנהג יפה שמשתנה מעת לעת ומתאים את עצמו  להמצאות הטכנולוגיות החדשות.

 

השבוע, בעוד אני חושב מי יזכה ממני למסרון, מי לגלויה, ומי לשיחת טלפון מפתיעה, מצאת את עצמי מזמזם את הפלייליסט השלם של שירי ראש השנה. שרתי בווליום שאינו הולם את השכונה ובעליצות שאינה הולמת את המצב , וזייפתי כמו שאני אוהב בין הצלילים.  פרץ זימרה ספונטני זה דבר שלא קורה לי הרבה. חשבתי שאולי נדבקתי מאיזו תחנת רדיו שמשדרת שירים לכבוד החג,או אולי מאחת הבנות שהביאה את השירים הביתה כמו שמביאים כינים מבית הספר. בסוף הבנתי ששום דבר יוצא דופן לא קרה לי, פשוט השנים הפכו אותי לטיפוס נוסטלגי. יענו התבגרתי, הזדקנתי והתחרפנתי.

 

התחלתי עם המנון האופטימיים- 'בשנה הבאה נשב על המרפסת'.  דמיינתי את אילן ואילנית הצעירים והיפים מדלגים בהילוך איטי ובשחור לבן בשבילי תל אביב, ולפתע הטקסט הכה בי. פג תוקפו של השיר והוא איננו אקטואלי עוד. הנה ההוכחות:

 

בשנה הבאה נשב על המרפסת. או.קיי. על איזו שנה ועל איזו מרפסת מדברים פה? כולנו מכירים את זה. במסגרת תמ"א 38 הקבלן הבטיח מרפסת ומעלית אבל הזקן הרגזן מקומה ראשונה מתנגד והוא תוקע את התהליך. הוא לא רוצה מעלית וגם לא מעניין אותו שערך הדירות בבניין יעלה. כרגע התכנית תקועה לכמה שנים עד שהוא ישתכנע או ימות. מה שיבוא קודם. לכן לצערנו, גם בשנה הבאה לא נשב על המרפסת.

 

ונספור ציפורים נודדות. בינינו, מה יצא לך מזה שתספור ציפורים נודדות? אם אתה לא עובד בחברה להגנת הטבע, אין לך מה לעשות עם המידע הזה. בתכל'ס אם יש לך זמן לשבת על המרפסת ולספור ציפורים נודדות, כנראה שאתה מובטל ואתה מחפש איך להרוג את הזמן. מפתיע שבמצב כזה עוד יש לך חשק לשיר. יש לי על הקיר במשרד טבלה של ציפורים שספרתי במשך השנים ואין למידע הזה שום ביקוש בשוק. הציפורים גם נהיו מפונקות ואם אין מזגן הן פחות נודדות .

 

ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות . לגמרי מדע בדיוני. כנראה שהשיר מדבר על ילדים מאוד מבוססים או ילדים נורווגיים, כי היום לשחק תופסת בין הבית לבין השדות בלי להסתכן בנפילה לבור באתר בנייה של רבי קומות הוא מראה די נדיר. דווקא בהתנחלויות יש עוד הרבה שטחים פתוחים, שדות, מטעים וכרמים.הבעיה היא שלפני כל משחק תופסת צריך לקבל אישור בטחוני מהצבא וזה קצת הורס את הכיף. לפעמים התופסת היא בין הילדים לחיילים ולפלסטינים, והנה ההוכחה שאפשר לחיות יחד בדו קיום! יש שאומרים שאם מסובבים את התקליט אחורה שומעים ""אסירים בחופשה ישחקו תופסת, עד שיחזרו מחר לצינוק". אבל זה לא ודאי.

 

 

עוד תראה כמה טוב יהיה. הקטע הכי מבאס בשיר.  מדוע לטעת בלבבות האנשים תקווה שאין סיכוי שתתממש? טובי הפרשנים אומרים שאנחנו נכנסים לתקופה של חוסר ודאות. ראש אמ"ן אמר שאנחנו מוקפים בסביבה איסלמיסטית לא יציבה, צחי הנגבי הזהיר מ '50 יום גורליים', המע"מ עלה, לא ברור מי שולט על הנשק הכימי בסוריה, עוד עונה של "האח הגדול" בפתח…אז למה להבטיח שיהיה טוב?  מוטב להנמיך ציפיות, לתת הבטחות מעורפלות, ולשיר "עוד עוד תראה עוד עוד תראה, מה יהיה מה יהיה, בשנה בשנה הבאה.."  במקרה כזה אתה לא מתחייב על כלום וככה לא יבואו אליך בטענות בהמשך השנה.

 

 

הרגשתי שאני לא מתחבר לטקסט הזה יותר, וכדי להעביר את המחשבות המטרידות החלטתי לעבור שיר. חזרתי לקלאסיקה.

 

שנה הלכה שנה באה אני כפיי ארימה. בהחלט כיוון חיובי להתחיל את השנה במכון כושר ובהרמת ידיים למעלה ולמטה, לחיזוק שרירי המרפק והשריר הדו ראשי. יש בתים בהם הגבר שר "אני כפיי ארימה" כשהכוונה היא שהוא נאלץ על ידי אשתו להעביר סמרטוט על הלמעלה של המקרר. לשמחתי זה לא המצב אצלי. בקיצור עד כאן מדובר בקטע חביב שאינו מזיק. אבל אז מגיע הקטע הפחות מוצלח בעיניי:

שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת. כולנו מכירים את שיגרת חייו של הדוד הגיבור אשר נמצא במשמרת שמונה שעות בכניסה לקניון ובמסעדות. בדרך כלל  אותו 'דוד' הוא בסך הכל עולה חדש שמבקש "פותחת תיק בבקשה" או "גברת יש נשק?"

כל עבודה מכבדת את בעליה ואני האחרון שילעג לחבר'ה האלה, אבל למרות שמדובר בעבודה ביטחונית, עבודה קשה וחשובה, קצת נסחפו עם ה 'גיבור'. בכלל המושג הזה "גיבור" נהיה בזמן האחרון משומש מדי. הגעת לגמר הישרדות? אתה גיבור, השגת עגבניות בפחות מ 10 שקל לקילו? גיבור, מצאת חניה קרוב לבית? גם אתה גיבור.

 

 

 

 

 

 

 

ונעבור לברכות

 

אחרי שהתפכחתי מהשירים חשבתי למצוא נחמה בברכות המסורתיות. בשולחן ראש השנה מקובל לברך את עמינו לקלל את שונאינו, ולטוות קשר ישיר בין מזונות שונים לאיחולים לשנה החדשה. אני לא מת על ההשוואה של עם ישראל לדבש או לדג,  אבל כל עוד מדובר בסמלים כמו שנהיה לראש ולא לזנב או שהשנה תהיה מתוקה כמו דבש  אני עוד חי עם זה בשלום. יותר מדי דבש יכול להיות קצת מלכלך, אבל מילא. אני לא צריך לכבס.  אני מכיר  בעלי מקצוע שממש חיים את הברכות וקוראים אותן באדיקות מפחידה.  למשל

 

שירבו זכויותינו. ברכה אהובה בעיקר על קבלנים ויזמי נדל"ן שאומרים אותה בקול רם תוך כדי שהם אוכלים רוביה כאילו אין מחר ולא משאירים גרגיר. כמובן שב"ירבו זכויותינו " הם מכוונים לזכויות בנייה. כמה שיותר קומות על כמה שפחות שטח, זו הנוסחה העדיפה עליהם. הקבלנים משוכנעים שככל שיאכלו רוביה כך יגדל הסיכוי שיקבלו יותר זכויות. אבל ממה שאני שומע שוחד טוב לאנשים הנכונים בעירייה, חבילה עם דולרים מתחת לשולחן או היכרות עם מאעכר יכולה להיות יעילה לא פחות מהשעועית הירוקה.

 

כנראה שתמיד היינו מוקפים אויבים ושונאים כי יש גם את הברכה הלא ממש ידידותית שמברכים עם אכילת התמר: "שייתמו אויבנו ושונאינו, וכל מבקשי רעתנו". גם על הכרישה מברכים " שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.."   יש לי המון סימפטיה גם לתמרים וגם לכרישה. הם מעולם לא עשו לי רע ואני שמח לפגוש אותן במסעדות ובאירועים משפחתיים. אבל לפי כמות האויבים והשונאים שלנו , שרק גדלה משנה לשנה, נצטרך לאכול כל כך הרבה תמרים עד שנשמין כמו פילים. ולגבי הכרישה..אני לא יודע מה אתכם אבל כרישה בכמויות גדולות עושה לי גזים.

 

זה כמובן לא נגמר כאן . כדי שאף אחד לא ייעלב, גדולי מועצת הירקות והפירות הצמידו ברכה לכל ירק  ולא פסחה גם על הסלק: " שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".  סבבה, אבל עם כל הכבוד לסלק לא נראה לי שזה מה שיכניס לפאניקה את חיזבאללה ואירן. אני ממליץ להחליף את הסלק בארבע-חמש נושאות מטוסים אמריקאיות ובכמה סוללות טומהוק. סלק זה נחמד אבל אם אני שר הביטחון אני מגבה אותנו בעוד תוכנית קצת יותר אגרסיבית, א. כדי לשקם את ההרתעה. ב. שבעת חירום לא נצטרך לסמוך רק על הבורשט.

 

אבל רק לקטר זה לא קונסטרוקטיבי. אני גם מציע אלטרנטיבות לברכות חדשות בכיכובם של ירקות ופירות שמקומם נפקד עד היום משולחן החג.

 

בננה.  שירקיבו אויבינו וצרינו וישחירו מבקשי רעתנו.

קפה מגורען ומוקפא. שיקפאו אשכי אויבנו ויקטנו כגרגירי קפה.

קבנוס. שתשתבש דעתם של אויבינו וישתגעו מבקשי רעתנו עד שרק הקב"ן יצילם

שניצל. שינצלו אוהבינו ומוקירי זכרנו מכל אסון ומחדל הבאים עלינו לכלותינו

 

פריכיות אורז. שהשנה יקטנו ישבנינו, יעלמו שומנינו, תשוטח בטננו ויבלטו שרירנו.

במבה. (לעצמאים) שיקלילו פקידי המס את שומתנו ויקלו כבמבה על חובותינו

 

ובנימה חגיגית זו אני רוצה לאחל לכולכם שנה מצוינת ובעיקר  בריאות אושר ושגשוג*.

 

"אין לראות בברכה זו משום התחייבות כלשהי או המלצה לשנה כזו או אחרת