פאודה טורס

איור טליק לזר

להדפסה pdf

אזרחי ישראל ממתינים לבחירות 2020 בהתרגשות ובציפייה שלא היו מביישות המתנה לעקירת שן ללא הרדמה. כדאי לפחות לנצל את הזמן הזה, שבו המדינה משותקת ושכולנו ממתינים על הספסל, לארגון מחודש של משרדי הממשלה, לאוורור מחשבתי וליצירתיות בנושאים שונים.

השבוע אני רוצה להתרכז בתחום התיירות לישראל, נושא חשוב, שבגלל המצב הביטחוני בגבולות, מערכת הבריאות המג׳עג׳עת והחינוך המחרחר נדחק לתחתית רשימת סדרי העדיפויות, וחבל. ישראל היא מוקד משיכה אדיר לבני כל הדתות הגדולות – יהודים, נוצרים, מוסלמים וגייז. יש לנו את המקומות הקדושים – ירושלים, נצרת, הבית של גל גדות; יש לנו אתרים היסטוריים כמו מצדה, קיסריה ובית הפנקייק; אבל אנחנו מזניחים לגמרי את השיווק עבור קהל היעד שאינו תיירי דת, חובבי ארכיאולוגיה או משתתפי מצעד הגאווה. 

לא מעט תיירים בעולם מאסו בחופשות הסטנדרטיות והמפנקות עם השופינג הבלתי נגמר, הטיולים המאורגנים עם מדריך, המסעדות המקסימות ומלכודות התיירים הציוריות. זה הזמן להציע להם אטרקציות חדשות. כדאי לזכור שחוץ משמש זורחת וחופים קסומים, לישראל יש מותגים ביטחוניים חזקים. זה הזמן להשתמש בנכסים האלה ולשווק לעולם קטגוריה חדשה בתחום הפנאי: תיירות ביטחונית.

אנשי העולם, שעד היום רק קראו על המבצעים הנועזים של המוסד, שמעו על יכולותיו של צה"ל בחדשות או צפו בסדרה על אלי כהן ובסרט "מבצע יונתן", יוכלו לקום מהספה, לעלות על טיסה ולחוות חוויה צבאית אותנטית.

מייד עם הנחיתה בארץ, התיירונים (תיירים־טירונים), שרכשו את דיל "חופשת שחרור", יולבשו במדי ב׳ בצבע זית, שישחררו אותם מהצורך במלתחה מסוגננת לאורך כל החופשה ויחסכו מהם את כל עניין השופינג. הם יצוידו בקיטבגים ממותגים עם כיתובים כמו ״פאודה טורס״ ו״סיירת תגלית״, ויקבלו מנות קרב בבופה אכול כפי יכולתך שייקרא "הכל כלוף".

בהמשך הם יחולקו למסלולים לפי בחירה. למשל: מסלול טירונות חי"ר, שבמסגרתו יתזזו אותם בריצות עם טרולי ביד; יצעקו עליהם "אתם תקראו לי המפקד ואני אקרע לכם את התחת" בשמונה שפות לבחירתם; ובסיום הם יוכלו להסתער על העיר העתיקה חמושים במצלמות, כשבראשם מפקד עם מטרייה מורמת באוויר, והם יוכלו "לכבוש את הכותל" ולשחזר את צילום "הצנחנים בכותל". בערבים הם יוכלו לצאת לאפטר, אבל להיזהר לא לפגוש בתיירים ממסלול משטרה צבאית, שעלולים להעלות למשפט את מי ששכח לשים גומיות במכנסי הברמודה ולצחצח מוקסינים.

כדי לעזור לתיירים להשתלב בהוויה הצה"לית וגם להפיץ אותה אחר כך בניכר, ילמדו אותם איך להגיד משפטים כמו:

√ "He doesn't have the PZM to get the job" (אין לו פז"ם לקבל את התפקיד).

√ "Can't is the cousin of don't want to" (לא יכול זה בן דוד של לא רוצה).

√ "He is playing little head but I am on him" (הוא משחק אותה ראש קטן אבל עליתי עליו).

√ "I am in a usual vacation ,going to peeping beach" (אני ברגילה, נוסע לחוף מציצים).

√ "The man is totally poisoned" (הבן אדם מורעל לגמרי).

√ "Stand in stretching still when the RBT is entering" (תעמוד בדום מתוח כשהרב״ט נכנס).

√ "I made a despair table" (הכנתי טבלת ייאוש).

 

רשת מלונות פק"ל

בשנים האחרונות טחנו לנו את השכל עם קמפיין ״מלון עם רעיון״. אז הנה רעיון. להשלמת חוויית התיירות הצבאית אני מציע שמשרדי הביטחון והתיירות יקימו בתי מלון צבאיים שייקראו "בסיס מלון". האורחים יתאכסנו עשרה בחדר עם מיטה זוגית מתקפלת ושמיכות עם סקביאס.

החדרניות ישמשו מ״כיות, שבכל בוקר יקיימו מסדר לאורחים, כולל סידור מיטה, קיפול שמונה לשמיכה ובדיקת קנה והעברת חוטר לרובי המים לקראת היציאה לבריכה. האורחים יצדיעו לנושאי התפקידים ברחבי המלון, כמו הבל בוי והמציל. הם ייסעו בנגמ״ש לים המלח, ושם, במקום בוץ, ימרחו על גופם גריז רפואי ממיטב התוצרת של חיל השריון.

צוות הבידור יוחלף ביוצאי להקות צבאיות, ובמקום שירי אגאדו הם ישמיעו את מיטב להיטי הלהקות ("קרנבל בלובי קרנבל", "בשמלת חאקי ושתי צמות").

צריך רק לזכור שגם ככה, אצל הרבה משפחות נורמטיביות שמסיימות שבוע של חופשה משפחתית מתחשק לרוב בני המשפחה להרוג זה את זה, כך שעדיף להרחיק נשק אמיתי מהמלונות.

 

המסעדות יציעו ארוחה של ארבע מנות קרב, עם לוף, פלחי אשכוליות, טוסט גבנ"צ א־לה תנור ספירלה, ולקינוח – צרבת. הכל יוגש במסטינגים או בצלחות פלסטיק כחולות

רשת מסעדות צה"ל

עוד מוצר שכדאי לפתח. אם אני מהמר נכון, ישראלים ולא ישראלים ינהרו לרשת הזאת, שתגיש את מיטב המטעמים וקופסאות השימורים של המטבח הצבאי, במחירים שווים לכל נפש ובטעמים שיעשו לך חשק לגשת לקצין בריאות נפש. הכל עם תודעת השירות (הסדיר) המפורסמת שלנו – תורני מטבח במדי ב׳, שישליכו את הפירה עם מצקת באופן שמזכיר זריקת טיח על קיר.

המסעדות יציעו ארוחה של ארבע מנות קרב, עם כל הקלאסיקות – לוף, פלחי אשכוליות, טוסט גבנ"צ א־לה תנור ספירלה, ולקינוח – צרבת. כל אלו יוגשו במסטינגים או על צלחות פלסטיק כחולות עם הכיתוב ״סתמי״ סביב שולחנות בנוסח חדר אוכל צבאי. על השולחן יונחו מזלגות בלבד ולחם פרוס בשקית, שאותה יש לקרוע באמצע, כמקובל בבסיסי צה"ל.

הסועדים יצטרכו לאכול מהר, על פי נוהל שבע דקות מטכ"לי. מי שלא יאכל מהר, יישאר ללא אוכל. במקום שף יוקרתי, את הכנת הארוחה יוביל רס"ר מטבח עצבני, שחלק מהמנות יעוטרו בשערות משפמו העבות. מי שיתלונן על האוכל ייענה בשיבוץ לתורנות מטבח. התורנים ינגבו את השולחנות בסמרטוט ששימש לפני כן לניקוי טנק וישטפו את הסירים, מה שישמור על רמה נמוכה של הוצאות ומחירים שווים לכל נפש.

זו יכולה בהחלט להיות רשת עם זכיינים ברחבי הארץ, ויש לי כמה הצעות לשם: "אלוף הלוף", "קצין ומאסטר שף" או "בורגר קיטבג".

אחרי שבוע של חופשה צה"לית, התיירים יתקדמו לדרגת תר"ש – תייר ראשון, ויוכלו לטוס בחזרה הביתה, אבל הפעם במטוס הרקולס צבאי, שממנו הם יצטרכו לצנוח מעל ארץ המוצא לצלילי השיר "שייפתח עלי שייפתח". √