פשיטת רגל

איור טליק לזר

להדפסה pdf

לכבוד הסגר קיבלתי במתנה מחבר את ספרו החדש של נפתלי בנט "איך לנצח מגפה", שכולל מבחר עצות ותובנות למיגור הקורונה ומגיפות באופן כללי. זה היה ערב קיצי וחם, נשכבתי במיטה והתחלתי לקרוא. אבל מכיוון שהייתי עייף, מציאות ודמיון החלו להתערבב, ומשפטים חשובים מהספר נכרכו בהזיות שעלו לי תוך כדי נמנום נעים ובלתי נשלט.

זה התחיל בבית דיור מוגן בשרון. סבתא בשם סוניה, שכבר מזמן עברה את ה־80, חלתה בקורונה, ונגד כל הסיכויים הבריאה בתוך כמה ימים ושבה לאיתנה. קצת מוזר, בהתחשב בגילה המתקדם ובכך שלא ממש קיבלה טיפול.

אף אחד מאנשי הצוות במקום לא הבין איך בדיוק זה קרה, אבל היא התעקשה שהסיבה להחלמה המוחלטת היא העובדה שמדי יום היא מקפידה לאכול שלוש מנות של רגל קרושה, שהיא מכינה בעצמה לפי מתכון סודי. מאז שהבריאה היא הכינה מנות רבות של המעדן לחבריה המסוגרים בבית האבות, ובתוך כמה שבועות החלימו כל הדיירים חולי הקורונה, ואנשים שכבר היו עם רגל וחצי בקבר הבריאו בזכות רגל וחצי קרושות בצלחת.

השמועה על הנס בבית האבות עשתה לה כנפיים והחלה להתגלגל. כתבים מקומיים סיקרו את הסיפור במקומון ״וירוס השרון״, וחדשות 12 שלחו את יגאל מוסקו עם הכובע המגניב לכתבת צבע על הקשישה שעושה קסמים עם מתכון שעובר במשפחתה כבר כמה דורות. השר צחי הנגבי נשאל בנושא אצל אופירה וברקו וטען שהוא טעם פעם רגל קרושה וזה די חרטא, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. בשכונות של צרכני רגל קרושה בבני ברק ובירושלים נרשמה ירידה דרמטית ברמת התחלואה, כולל אצל אנשים שחלקו שופר עם חולה מאומת.

משרד הבריאות טען בתחילה שמדובר בצירוף מקרים, ושכדאי לחכות למחקרים רציניים מהעולם, שיבדקו את ההשפעות הרפואיות של רגל קרושה על נסיינים אנושיים – בהנחה שיימצאו יותר מעשרה אמריקנים שיסכימו לטעום דבר כזה. אבל אחרי ששבועות עברו ושום פתרון אחר לא נראה בסביבה, הבינו גם שם שאפילו שמדובר בתרופת סבתא, זה הכי קרוב לתרופה שיש להם.

סמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כינס דיון דחוף עם צוות מומחים – שלוש דודות קשישות שלו, שהיו מכינות את המנה באירועים משפחתיים. המתכון הועבר למעבדות מיוחדות, שרקחו את המנה וניסו אותה על חולי קורונה במצב קשה. העובדה שאחד הסימפטומים של הקורונה הוא אובדן חוש הטעם אפילו גרמה לחולים לחשוב שמדובר במעדן. אבל מה שחשוב הוא שאחרי כמה מנות, הם הבריאו.

 

התוצאות המדהימות לא הותירו מקום לספק: נמצאה התרופה לקורונה. לא מדובר באמונה טפלה, רק במנה תפלה. שר הבריאות כינס מסיבת עיתונאים והכריז בקול רועד שהמעדן הרועד ירפא את העולם מקורונה ויציג אותנו שוב כעם סגולה, ג׳לי לגויים.

כדי למנף את העניין ולמגר את המגיפה, בכנסת לחצו למנות פרויקטור לענייני רגל קרושה. העלו את שמו של דוקטור שקשוקה, אבל הוא נפסל בגלל ריב על סמכויות ואחרי שנזכרו שמה לו ולזה, הוא בכלל מתמחה באוכל טריפוליטאי. לבסוף מונה הבעלים של מסעדת שטריימל בבני ברק, שמתמחה במאכלים יהודיים.

בתוך שבועיים שוטחה העקומה הארצית, כשבכל בתי החולים זוללים כמויות מטורפות של רגל קרושה. משרד הבריאות הכניס מדד חדש: ערים שקופות ורוטטות, שהחלימו לחלוטין מהמגיפה. בני ברק הפכה לבירת ההייטק העולמית, מקדונלד'ס הקימה בה את רשת מקרושה, ליד חנות הסביח של עובד נפתח דוכן של רגל קרושה בשם "הקרושה של עובד", והומצאה שפה חדשה: "לקרשש", "לשקפף", "כמה כמה בדרבי של לודז׳?"

ענקיות המזון והתרופות ניסו לענות על הביקוש באמצעות ייצור תעשייתי של רגל קרושה, כולל רגל קרושה בטעמים כמו ברביקיו, מנגו ושום־שמיר. בטלוויזיה עלו קמפיינים עם הסלוגן ״רגל עושים ברעידה או לא עושים בכלל״. בבארים הקפיצו קוקטיילים של רגל קרושה. בטלוויזיה כיכב הריאליטי ״המירוץ לקרושה״. על המדפים היה אפשר למצוא שמפו רגל קרושה וקרם ידיים רגל קרושה, ובקרב הדור הצעיר נפוצו משפטים כמו ״רוצה לעלות אלי לרגל קרושה?״

אלא שהמנות התעשייתיות לא השיגו אותו אפקט מרפא, והמדענים קבעו שהוא יושג רק באמצעות הכנה ידנית של המנה על פי המתכון המסורתי, כפי שעבר לאורך הדורות מאם מצקצקת לבתה.

בעקבות זאת חברות המזון התחילו במסע גיוס עובדים בבתי אבות, שם איתרו קשישות פולניות, שהפכו מייד לעובדות המבוקשות ביותר במשק. שטראוס ואסם היו מוכנות לשלם להן כל סכום, בתנאי שיסכימו לטחון עבורן עצמות וסחוס של תרנגולות. טבע זיהתה שמדובר בתרופה שיכולה לשנות את העקומה העולמית ולהוציא את החברה מהבוץ, קנתה את המרשם מסוניה ורשמה פטנט עולמי על תרופה חדשה בשם קופקסוניה.

הסגולות של הרגל הקרושה היכו גלים ברחבי העולם, ומדינות נוספות ניסו לחקות את הקונספט. הצרפתים ניסו גרסה מרגלי צפרדעים. במדינות ערב ניסו לייצר גרסה מבוססת חומוס, ובאסיה ניסו את הסושי־קרושי, שכרך את הג׳לי השקוף בנייר אצה.

בעקבות הטירוף הוכרזו תרנגולות כזן בסכנת הכחדה. נוצר מחסור חמור בחומרי גלם להכנת הרגל, וגוגל העלתה לאינטרנט מנוע חיפוש חדש בשם גוגל קרושה, שדרכו אפשר לאתר בקלות את המוצר על בסיס מיקום. אינטל הקימה בקריית גת, יחד עם מובילאיי, מפעל לייצור מזרקים של רגל קרושה בשם מוֹבּילֶג.

התרופה הפלאית חיסלה את המגיפה, וסוניה הוכרזה בשבדיה כזוכת פרס נובל לרפואה. חברת הכנסת אוסנת מארק, נציגת הממשלה בטקס, צולמה כשהיא רצה לפודיום לחבק אותה ולעשות סלפי.

 

אבל לא הכל הלך חלק. רביב דרוקר פרסם ידיעה שלפיה ראש הממשלה נתניהו אישר למכור למצרים ולאמירויות את המתכון הסודי, ובכך פגע בעליונות הגסטרונומית של ישראל. היועץ המשפטי לממשלה הכריז שמדובר בעורבא פרח, ושלשקר הזה אין רגליים.

בנוסף, הרגל הקרושה סובלת אצלנו מאז ומתמיד מתדמית שלילית של מאכל גלותי, אשכנזי, רוטט ותפל. למרות ההוכחות הברורות לסגולותיו הבריאותיות, חלק מהחולים מיאנו לצרוך את התרופה, טענו שהם מעדיפים להמשיך לקדוח מחום מאשר לאכול ערימת ג׳ל לשיער, הסבירו שמאכל שהיה פעם רגל של תרנגולת מעלה בהם אסוציאציות לא נעימות מהתקופה שהם היו תינוקות בלול, ודרשו לקבל חוות דעת שנייה מרופא שאוהב חריימה.

הפרשן אבישי בן חיים טען שהפופולריות של הרגל הקרושה היא ניסיון נוסף של ישראל הראשונה לכפות על ישראל השנייה את ההגמוניה האשכנזית הרועדת שלה, ולדחוק את רגליהם של אנשים שמעדיפים מרק רגל תימני.

אריה דרעי זיהה שיש כאן הזדמנות לכמה מנדטים והעלה קמפיין שבו הוא בז למאכלים הפולניים וטוען שציבור המזרחים השקופים נרמס על ידי המאכלים השקופים והרוטטים של האשכנזים.

העם התפלג לשניים בסוגיית הרגל הקרושה. אלפי ישראלים יצאו להפגין ברחובות, מניפים קופסאות פלסטיק שחורות ושלטים עם סיסמאות כמו ״רק לא רגל״, ״רוטטים  נמאסתם!״ ו״הון, שלטון, טעם של סבון״.

שקלתי להצטרף למפגינים, אבל אז התעוררתי מזיע, כשרעייתי והבנות לצידי. הן סיפרו לי שכבר שעה אני צועק מתוך שינה כל מיני דברים עם המילה רגל, ושאלו אם זה אומר שחזרו לי הכאבים בקרסול ושצריך להתקשר לאורתופד. ניסיתי להסביר להן מה חלמתי, ושאני חושב ששווה לבדוק אם רגל קרושה באמת מרפאת קורונה, אבל הגברת הראשונה קטעה אותי והבהירה שבמקום לאורתופד היא מתקשרת לפסיכיאטר. √