זהירות, קלישאות

מבצע "צוק איתן"  הוליד קלישאות אין ספור הנשמעות מסביב לשעון על ידי מגישים ופרשנים, חלקן הופיעו  גם במלחמות קודמות והוצאו מהימ״חים כדי לעשות קאמבק. האמירות הללו השתרשו בשיח היומיומי , אני למשל משתמש בהן לפחות פעמיים ביום, בערב ובבוקר, אחרי הארוחה.  הנה כמה דוגמאות.

"הפסקת אש הומניטרית". מודה שאני לא מבין את  ההבדל בין הפסקת אש להפסקה הומניטרית, אבל מאז שפרץ המבצע בכל פעם כשאישתי ממטירה עלי  כמה מטלות אכזריות בבת אחת (קניות,ניקיונות,לשלם חשבונות) אני מבקש הפסקת אש הומניטרית. כשאני מקבל אני יוצא למרפסת  ושותה קפה

״יש לנו עורף חזק״ קביעה שלצערי לא מייצגת את כולם. אני אולי קשוח ומצליח לתפקד כראוי (לפחות למראית עין)  אבל כשאני מסתכל על אישתי אני לא רואה עורף חזק אלא אימא היסטרית שמשמיעה יללות עולות ויורדות. בסך הכל העורף האזרחי באמת חזק ואין ספק שעם ישראל בשיאו . ההתנדבות הנתינה וההתגייסות מחממים את הלב, חבל רק שהמחמאות האלה נכונות רק לעת חירום. כשהכל יסתיים נחזור לכעוס על הנהגים שחותכים מימין , מעלימי המס,  והחבר'ה האלה שסתם דוחפים אותך בסופר.

״ תמונת ניצחון". פעם היה קל. היה לנו את תמונת הצנחנים בכותל, את דגל הדיו באום רשרש, את סדאם חוסיין יוצא מהמחבוא.  עכשיו העסק נהיה מורכב, וקשה למצוא תמונה מתאימה. לך תשכנע את מוחמד דף והנייה להצטלם סלפי עם פצצה של אף-16..אני לא זקוק לתמונת ניצחון ומספיק לי שבני גנץ  יגיד שהוא סיים את העבודה וכל המנהרות הושמדו. אבל אם חייבים משהו אז אני מוכן לתמונה שבה רואים את כל החיילים שלמים ובריאים חוזרים הביתה.

״הפעם צריך ללכת עד הסוף״  בימי שגרה זה מה שיגיד תיכוניסט לחברה הקבועה שלו רגע לפני שהם נכנסים למיטה. כרגע המשמעות היא  שצריך לפוצץ-להרוס-למחוק את עזה, מתוך אמונה משונה שאז הכל יהיה אחלה.

״אז מה הלאה ? אז מה אתה מציע?" שאלה קשה ללא תשובה. אבל אחרי שהארץ תשקוט והמטרות יושגו נצטרך באמת לחשוב מה הלאה, כי אין מילה יותר מייאשת מהמילה 'סבב'. עוד סבב טילים, עוד סבב אלימות, עוד סבב לחימה. לא מתאים לנו. כן נשמח לקבל סבב ארוך של שקט ורגיעה

"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". לא יודע מהיכן צץ הביטוי הזה והאם מדובר בתיאור מצב או הוראה לאנשים יצירתיים לסתום את הפה כל עוד חיילינו נלחמים.בכל מקרה המוזות לא שותקות ופה ושם אנשים מבטאים את דעתם גם אם היא לא בדיוק בקונצנזוס הכללי. היום צריך לחשוב פעמיים לפני שמביעים דעה כי כל דבר שתגיד עלול לשמש לנגדך, אתה עלול לקבל מכות או במקרים יותר חמורים עלולים לחייב אותך לצאת לקרוז של מאנו ספנות.

 _________

ביום בו חברות התעופה הודיעו שהן מפסיקות את הטיסות, האמצעית שלנו הייתה בדרך לאירופה לטיול של לפני צבא. אגב, אני חושב שהסיבה האמיתית לביטול החברות הזרות היא מחיאות הכפיים של הישראלים בזמן הנחיתות. זה תמיד עיצבן אותן והן רק חיכו לתירוץ טוב. הגברת הראשונה ואני לא ממש ידענו איך להגיב לנסיעה הזו. מה יותר גרוע-  שהילדה תישאר בבית נטול ממ"ד ותרוץ 'פעם כן- פעם לא' למקלט הציבורי, או שתטוס לפריז ותיפול חלילה לאיזה הפגנה אנטי ישראלית פרו פלסטינית?

גם הנערה הייתה מבולבלת .מצד אחד היא לא רצתה לוותר על הנסיעה אותה היא מתכננת כבר שנה, מצד שני דווקא ברגעים הקשים האלה היא רצתה להישאר עם המשפחה. שכנענו אותה לנסוע. אחרי הכל טיול לפני צבא יש רק פעם אחת, ומלחמות יהיו עוד הרבה.  למזלה חברת התעופה שלה לא הודיעה על ביטול אבל כשהגענו לשדה הסתבר  שהטיסה נדחתה בכמה שעות אז חזרנו הביתה. בדרך ניסיתי להיות מגניב והצעתי שנחפש בשמיים שיגורים של כיפת ברזל. כששמענו ברדיו שאל-על  הקפיצה את מחירי הטיסות חשבתי שזה יהיה רעיון טוב למכור את הכרטיס ואת הכסף להשקיע בדירה. בבית התיישבתי על המענה הקולי של  רשות שדות התעופה והודעתי לכולם שעד שאני לא שומע את המילה ״סופי״ בהקשר למספר הטיסה אני לא יוצא. הקשבתי להקלטת 'המראות ונחיתות' ומבעד לטקסט היבש הבחנתי גם במסרים סמויים:

.

טיסה 4567 של חברת דלתא לניו יורק: בוטלה. תדברו עם ג'ון קרי

טיסה 1767 של אייר פראנס לפריס: הצחקתם אותנו. יש לנו מיליון מוסלמים, מה אתם רוצים שנעשה?

טיסה 9876 של סקנדינביין איירליינס לאוסלו: פחחחחחח. לכו חפשו

טיסה 3009 של אירו-פלוט למוסקבה: בחיאת, תלמדו מפוטין איך לעבוד

בשתיים בלילה הגענו לטרמינל רק כדי להמתין שם עוד כמה שעות. לוח הטיסות נראה כמו מסך התוצאות של האירוויזיון. רשימה ארוכה של מדינות שלא סובלות אותנו. השתרעתי על הספסל ומיד נרדמתי. חלמתי שאני שוכב עירום בחמאם טורקי, כשהבלן מצליף בי באכזריות עם מגבת. הסתובבתי, זה היה ארדואן.

יחי יחי יחי

כן כן.. הייתי בטקס ההשבעה של הנשיא. אל תתנפחו. אני לא כזה חשוב אני פשוט מכיר את רובי ריבלין  מתוכנית טלוויזיה שעשינו יחד, פעם מזמן, והצלחתי לקמבן הזמנה. רובי הוא ירושלמי מקסים , חם ,לבבי ובעל חוש הומור ורעייתו תהיה נהדרת בתפקיד. אבל המקום שבו אני חש אתו הזדהות מלאה היא הבכיינות הבלתי נשלטת. גם אני מוצא את עצמי ממרר בבכי מכל דבר מרגש שאינו תחזית מזג האוויר, וכשהוא נאם נדרכתי מהפחד שהוא לא יוכל להמשיך לדבר  ויתחיל ליבב מהתרגשות.

הושיבו אותנו ביציע של הפחות חשובים מאחורי זכוכית עבה .כנראה שהמארגנים חששו שבזמן הנאומים המשעממים אזרוק פחית קולה למטה ולא רצו לקחת צ'אנס. כיוון שישבנו בשורה הראשונה, ממש מול הזכוכית, בכל פעם שנקראנו לעשות כבוד ולעמוד, דפקתי את הראש בשמשה. רק בפעם הרביעית כשכבר חשתי סחרחורת והתנפח לי המצח קמתי בזהירות. אבל אז כבר לא זכרתי מה המקום הזה ולמה בכלל באתי.

היה טקס צנוע. החידוש מבחינתי היה שלחברי כנסת יש רגליים . אמצעי התקשורת חוסכים מאתנו את פלג גופם התחתון של נבחרנו וחבל.זו הייתה הפעם ראשונה שזכיתי לראות אותם מהחגורה ומטה, ואני שמח לבשר שלחלקם כרס בדיוק כמו לכם, ורגליהם נטועות עמוק באדמה. אותי זה מעודד