תהיה גבר, תבקש סליחה
כבר שנים שאני מבקש סליחה ביום הכיפורים, ובצדק. בימי חיי טעיתי לא פעם,העלבתי, התחצפתי, קיללתי, עשיתי תנועות מגונות, השמעתי רעשים בזמן האוכל, השארתי גרביים בסלון, ודיברתי מתוך שינה. מחוץ לבית איחרתי לפגישות, הברזתי לאירועים, דיברתי לא יפה,הקשבתי לא יפה , התקמצנתי במתנות, נרדמתי בהרצאות ומכרתי עקרונות.
כמו כולנו גם אני לא טלית שכולה תכלת, אבל השנה הייתה לי הארה: אם זה המצב, למה תמיד אני זה שצריך לבקש סליחה? בהנחה שיש לא מעט דרעקס כמוני ,למה אף אחד לא מבקש סליחה ממני? סליחה קטנה, מינורית, בלחישה.. לא אכפת לי שזו תהיה סליחה במייל, ב SMS ואפילו קבוצתי. אבל רבאק, תבקשו.
אז עשיתי רשימה של בקשות סליחה להן אני מצפה השנה, והאמת יצא די הרבה.
נתחיל בדבר הזה שאתם אוחזים כרגע – העיתון.זה זה וגם אחרים. אם יש לכם כאבי גב יש מצב שזה בגלל העיתונים שמשקלם עולה בעקביות. יער בן שמן קטן מחוסל עבור כל גיליון חג. שלא לדבר על הפאניקה ולילות החרדה שגרמתם לי בגלל הכותרות המפחידות והתחזיות הקודרות. גם אם חלקם מוצדקים, לא הייתם צריכים לספר הכל.
אני מצפה להתנצלות מעורכי מדורי הרכילות על כל החתיכים והדוגמניות שאתם מפגיזים בעמודים שלמים. זה מכניס אותי לרגשי נחיתות. נמאס לי לקרוא על המסיבות שאליהן לא הוזמנתי, על החופשה של בר רפאלי במיקונוס אליה לא הצטרפתי (חבל דווקא הייתי פנוי), ועל השקות למיניהן מהן נפקדתי.
אני דורש סליחה קולקטיבית מהבנקים, חברות הביטוח, קופות הפנסיה, חברות הסלולר והתקשורת ומכל אלה שלוקחים לנו כסף ברשיון. עמלת שורה, דקת שיחה, גמול פרישה וכיו"ב הם מילים שכשאני שומע אותם הדם שלי עולה לראש ומחפש מוצא החוצה. עשיתם עלינו בוכטה בימים הטובים, בואו לקראתנו בימים הפחות טובים. למשל עכשיו.
סליחה נדרשת מכל בעלי המקצוע שהבטיחו להגיע בין 09:00 – 14:00 אבל באו בסוף בארבע וגם לא רצו להוציא חשבונית .תתשרו עכשיו ותבקשו סליחה. בגללכם אנחנו משלמים כל כך הרבה מס הכנסה.
אני דורש סליחה מיצרני המזון שדוחפים לנו שומנים בצ'יפס, סוכרים בקורנפלקס ,צבע מאכל למיץ פטל והכשרי בד"צ על פופקורן. אנחנו מאוד משתדלים לחיות בריא ולמות בשיבה טובה. אז אנא תשתפו פעולה. תודה
אני מצפה לסליחה מאלה שמבטיחים לנו ירקות אורגנים אבל מרססים אותם בלילה כשלא רואים , מאלו שצובעים לחם לבן בחום ומוכרים לנו שהוא מקמח מלא בתוספת דגנים כמו שיפון ,שעורה, חיטה טרום נבוטה, ועוד מילים שגורמות לנו להרגיש טוב בסופר ופחות טוב אחרי ארוחת ערב. מהרמאים שמנפחים בשר במים, שלא מחליפים כל יום את השמן בפלאפל, ושמוכרים לי אבוקדו קשה ואומרים שזה יתרכך בבית. (הוא לא!)
אני ממתין לסליחה גם מראשי הערים בגוש דן , שבמשך 60 שנה לא הצליחו לבנות פה רכבת תחתית או חשמלית או כל פטנט אחר, שימנע מאתנו לעמוד שעות בפקקים לבזבז זמן ודלק ולזהם את האוויר.
אני מצפה לסליחה מחברת 'אפל' שיש לה כבר חנויות Itunes בכל העולם כולל אלבניה קפריסין מקדוניה ובעוד הרבה מדינות שממש כמונו משתתפות באירויזיון, ורק בארץ לא פתחה חנות ומאלצת אותנו לגנוב שירים וסרטים.
ולבסוף לעם ישראל כולו מגיעה סליחה ענקית ממנהיגי האזור שלא מצליחים להתעשת על עצמם, לסגור לנו את הפינה ולהסכים על חיים נורמליים לרווחת כולנו.
מכיוון שאין לי ספק שכל הנוגעים בדבר מכים על חטא ,מבקשים ממני סליחה בלבם ויוצאים מיד לתקן את העוולות ,אני מבטיח בתמורה לעקוב אחרי השינויים במשך השנה, ובכל מקרה של שיפור אני מתחייב לצום בכיפור הבא יומיים ברציפות.
