תהיה לי בריא – טליק לזר
בשבועיים האחרונים התחרו ביניהם המועמדים לנשיאות ארה"ב מי יותר בריא, דרשו זה מזו לפרסם הצהרות בריאות, פירסמו דו"חות שמפרטים מאילו מחלות הם סבלו ומתי בפעם האחרונה הם השתמשו באקמולי, והתלוננו שהצד השני לא מעדכן את הציבור בכל פעם שהוא מעביר חוט דנטלי.
אם כבר נכנסים למנהיגים לקרביים, הייתי שמח לדעת גם על הרגלי התזונה שלהם. האם, למשל, יש להם חולשה לעוגות קצפת? האם גם הם מתנפלים על המקרר כשהם חוזרים מיום עבודה ומערבבים קציצות, שאריות פסטה, יוגורט ואפרסק? האם גם להם רוטב סלסה עושה צרבת, והאם זו הסיבה שטראמפ לא אוהב מקסיקנים?
מצד אחד, החיטוט בבריאותם של נבחרינו הוא לגיטימי. חכמים זימרו על דוד המלך, ש״אם תרצה להיות מלכנו תתקשר מחר בשש״, והתכוונו כנראה שיתקשר לרופא המשפחה ויפרסם על זה דו"ח. אנחנו רוצים לדעת שהמנהיג שלנו גבוה יותר, חזק יותר ובריא יותר מכל מנהיג אחר בסביבה, ושלא נפסיד מלחמה בגלל ברונכיטיס או רגישות ללקטוז.
מצד שני, לא צריך להגזים עם החשיפה, כי בקצב הזה, במערכת הבחירות הבאה יתנוססו על שלטי חוצות צילומי האק"ג של המועמדים.
הדרישה לחשוף הכל לא עוצרת בפוליטיקאים. חברות הביטוח דורשות מאיתנו הצהרת בריאות עבור כל פוליסה, ואין לי ספק שבקרוב גם הבנקים יבדקו שאנחנו בריאים לפני שיאשרו הלוואה. אבל המצב בתחום השקיפות לא שוויוני. סוכן הביטוח שלי מבקש ממני הצהרת בריאות לפני כל נסיעה לחו"ל, אבל הוא מעולם לא איפשר לי להציץ בתיק הרפואי שלו. איך אדע שהוא לא ייפול למשכב או ייעלם לי בבית חולים דווקא כשארצה לפדות את קרן ההשתלמות או לממש כיסוי ביטוחי לגרדת הברכיים שצצה לי?
השבוע קיבלתי מבית הספר של הבת שלי טופס שבו מבקשים לוודא שהילדה בריאה, שאין לה מגבלות רפואיות שימנעו ממנה להשתתף בשיעורי התעמלות או בטיול השנתי, ושהיד שלה לא קצרה מדי בשביל לבצע צילומי סלפי. האם לי, כהורה, לא מגיע לקבל אינפורמציה דומה על מצב בריאותם של המורים שלה? הרי אני לא רוצה שאחד מהם יתעלף חלילה באמצע שיעור גיאוגרפיה וייפול על ילד בדיוק כשהוא אוחז בידו גלובוס ענקי שעלול לחנוק אותו כמו כרית אוויר.
לא פעם שמעתי על טיולים שנתיים, שבהם שלושה תלמידים עזרו לדחוף מורה עם משקל חריג במעלה המצדה. מעשה רגיש ויפה כשלעצמו, אבל מה היה קורה אם כתוצאה ממחלת הסוכרת, המורה היה מתעלף ומתגלגל על התלמידים במורד שביל הנחש?
ויש עוד כמה גורמים שהייתי שמח לקבל דו"ח מפורט על מצבם הבריאותי.
בעלי מקצוע: אתה מוסר מחשב/טלפון סלולרי/מגהץ לתיקון, בידיעה שהפקדת את היקר לך מכל בידי איש מקצוע בעל ידי זהב ומצב בריאותי פלטינום. עד שברגע האמת, כשאתה בא לאסוף את המכשיר המתוקן, אתה מגלה שלא רק למחשב שלך יש וירוס, אלא גם לטכנאי, ועכשיו הלפטופ לכוד בידי אדם עם ימי מחלה.
האם לא הגיע הזמן לחייב בעלי מקצוע לפרסם על הקיר את מצבם הרפואי ולאפשר לנו לוודא מבעוד מועד שטכנאי המזגנים שלנו לא סובל מגלי חום, ושלאינסטלטור אין מים בברך?
חברים: לפני חופשה משותפת או קניית כרטיסים לסרט, כל חברי הקבוצה יחויבו לעדכן בנוגע למצבם הרפואי. אתה לא רוצה להשתכשך בבריכה במיקונוס עם חבר שצירף לנסיעה חיידקי סארס, או לשבת בקולנוע ליד חברה שמתעטשת כאילו היא בעצמה ב"עידן הקרח". שלא לדבר על החבר שביקש ממך הלוואה לשנה ושכח לציין שנשארו לו חודשיים לחיות.
הפתרון יכול להיות פרסום דו"ח רפואי מוקדם בקבוצת הווטסאפ "סרט ברביעי", או בפתיחת קבוצה נוספת בשם "קופת חולים זמנהוף בשלישי".
מזון ומשקאות: בכל מסעדה מתנוססות תעודת כשרות ותעודת עוסק מורשה. האם אנחנו לא זכאים גם למידע על בריאותם של עובדי המטבח, שחותכים לנו את העגבניות, ושל הברמנים, שמשתעלים לנו לתוך הקוקטייל? ואולי השף בדיכאון ומגזים עם המלח והלימון מסיבות נפשיות?
שחקנים וזמרים: אם הייתם יודעים מראש על מצבם הרפואי של דיוויד בואי או של פרדי מרקורי, לא הייתם רצים לראות אותם בהופעה?
האמת היא שבעידן המידע הנוכחי כל אחד מאיתנו צריך לשאת על גופו מדבקה או ברקוד דיגיטלי, שכמו המדבקה שמצהירה שהרכב שלנו עבר טסט, תבהיר שגם אנחנו תקינים וכשירים. פייסבוק תוסיף עמודה של מצב רפואי, ובאינסטגרם נעלה צילומי רנטגן, סלפי של בדיקות דם וסרטונים מהקולונוסקופיה.
אני מציע שגם באתרי היכרויות אנשים יפסיקו לפרסם שטויות כמו מצב משפחתי ותחביבים, ויתרכזו במצב בריאותי ותסמינים. ככה אנשים יגיעו לדייט ראשון כשהם יודעים כל מה שצריך על הפרטנר, ולא יבזבזו זמן על שאלות כמו "מאיפה את בארץ?"
אם הברקוד יכלול גם את פירוט המצב הנפשי, זוגות יוכלו לתאם ציפיות ולהימנע ממצבים שבהם צד אחד בקשר הוא ל"ח (לחוץ חתונה), והשני הוא לא יותר מבש״ס (בעניין של סטוץ). לאפליקציה הזו יקראו סטוץ אדווייזר.
למרות המרחק הפיזי, גם בעל טור יכול להוות סכנה לקוראיו, בעיקר בהכנסת רעיונות דביליים לראשם. כדי לתת דוגמה אישית, לפניכם הצהרת בריאות:
הכותב הוא ככל הידוע לו אדם בריא בסך הכל. הוא סובל מנשירת שיער קשה באזור הראש, מעייפות כרונית בין השעות 14:00 ל־16:00 ומאלרגיה לאנשים בריאים. הוא מתקשה בזיכרון של שמות ופרצופים אלא אם כן הם רופאים. הוא רעב על בסיס קבוע ואוכל גם כשלא צריך. והוא סובל מתסמונת שטוקהולם, שלא מאפשרת לו לצאת מהבית אם אין מזג אוויר כמו בשבדיה. אנא גלו הבנה. √
