אמנות פלסטית – טליק לזר
בזמן האחרון הבחנתי בכמה נשים אלמוניות ששלחו לעברי נשיקות באוויר. אחרי שהובכתי, הוסמקתי ואפילו התחלתי להיות מרוצה מהסקס אפיל שלי, הבנתי שלא דובים ולא סקס – מדובר בנשים שהזריקו בוטוקס לשפתיים שלהן, עד שפניהן פוסלו בצורת נשיקה תמידית, שפתותיהן נראות כאילו הן שותות קולה בקש, ואת אותו פרצוף פתייני שהציגו מולי הן יציגו גם מול חסן נסראללה.
הרבה אנשים עמלים לאחרונה על שיפור מראם החיצוני, ולא בוחלים לשם כך בשום סיליקון, סכין מנתחים או חידוש פלסטי. לא תמיד זה עובד. לפעמים השדיים מתפרצים קדימה, השפתיים פוזלות הצידה, והשיער המושתל אצל קירחים לשעבר נראה כמו ערוגה של אליעזר והגזר.
כמה שמנים מפורסמים ולא מפורסמים שאני מכיר התכווצו לאחרונה בלא מעט קילוגרמים. חברים שבמשך כל חייהם הגודל הפיזי והיחסים החמים שניהלו עם ענף השיפודיות היו חלק מהמהות שלהם הפכו ליצורים חטובים ודקיקים כגבעול פטרוזיליה. כמי שחווה בחייו דיאטה אחת או שבע ויודע כמה קשה להשתחרר מעשרות קילוגרמים במהירות כזו, אני מבין שרק סכין מנתחים יכולה לצמצם בצורה כזאת את חיבתך לסכיני קצבים.
אין לי כמובן שום דבר נגד מקוצרי קיבה, מנותחים, מבוטקסים, נמתחים ונשאבים. אני מודה שהמחשבה על ניתוח מחטב־קיבה כזה חלפה במוחי לא פעם.
הסרה של 50 קילו אמנם תהיה מוגזמת במקרה שלי ועשויה לגרום לי לעוף באוויר כמו בלון הליום שהחליק מידו של ילד, אבל פרידה מאיזה 20 קילו עסיסיים היתה הופכת אותי לחתיך עולמי, או לפחות משחררת קצת לחץ מהגומי של התחתונים.
כבר התחלתי למנות עם עצמי את היתרונות והחסרונות של הליך כזה. בצד הזכות דמיינתי את עצמי קליל, בריא וספורטיבי יותר, אחד שמידות המכנסיים והחולצות שלו יורדת בכמה מספרים, נשים מסובבות את מבטן כשהוא עובר ברחוב בבגד ים, וגלגלי האופניים נושמים לרווחה ומוותרים על הפנצ'ר כשהוא עולה לסיבוב. דמיינתי את הקלילות בזמן נעילת נעליים וקשירת שרוכים, את הישיבה הנוחה בטיסה במחלקת התיירים, את הנסיעה באוטו בלי להרגיש שאתה הצמיג הרזרבי.
בצד הפחות מלהיב, ניתוח כזה מוריד פלאים את התיאבון, מה שיאלץ אותי להיפרד מחבריי הטובים בענף החומוסיות, הקבביות והמאפיות, ידידים יקרים שלאורך השנים ליוו אותי באש ובגריל, ואינני יודע איך ועבור מה אמשיך את חיי בלעדיהם.
שלא לדבר על זה שמדובר בהתערבות כירורגית הכוללת הרדמה, חלוק ירוק ופלסטיקאי שמצייר עליך עם טוש כאילו היית לוח מחיק ואחר כך מבצע בך פיגוע דקירה בסכין יפנית. ובנוסף, עלה בדעתי שחלק מהשמנים לשעבר שאני מכיר הפכו מטיפוסים עגלגלים, מצחיקים וכיפיים לגברים שטוחי בטן וחסרי חן. מה יקרה אם לצד הקילוגרמים העודפים אאבד בניתוח גם משהו משמחת החיים ומהאישיות הקורנת שלי, ואהפוך לדוגמן סקנדינבי קר וזועף?
אין לי שום עניין להקשות על חבריי הקרובים, שעד עתה הכירו אותי כשמנמן חביב שלא מאיים על אף אחד אלא אם הוא צלחת צ'יפס, והמעבר שלו למשבצת החתיך עלול לבלבל אותם ולמלא אותם פחד וקנאה.
√ √ √
ערב אחד יצאתי עם רעייתי לחתונה, שם ישבנו בשולחן עם מי שהוצגה בפנינו כרעייתו של מנתח פלסטי בכיר. בעודי מעמיס מלוא המרץ מאפי בטטה ושיפודי פרגית, הבחנתי שפניה של רעיית הפלסטיקאי מתעקמים באי נחת, וזאת למרות שלהזיז שם שריר היה יותר קשה מלהניע את המו"מ עם הפלשתינים. אחרי שנייה הבנתי שמה שהורס את מצב הרוח שלה הוא עודפי העור שצצו לאחרונה מתחת לסנטר שלי, כאילו הייתי לתרנגול, וסידרת הקמטים שנוצרה לי במצח כתוצאה משנים של הרמת גבות והצמדת ברזים.
"למה שלא תמלא קצת", סחה לי הגברת שהמצח שלה היה מתוח כמו הברזנט של האוהל שבו התקיים האירוע, וסימנה לי עם האצבע לכיוון המצח, כאילו אני פרימיטיב משבט שעדיין לא גילה את האש והפלסטיק. היא נתנה לי את מספר הטלפון האישי של בעלה וקבעה לי תור אצלו לפגישת היכרות "ללא התחייבות".
בלילה לפני השינה מחשבתי נדדה לעבר כל האיברים שזקוקים לשיפוץ ולהכנת הגוף שלי לתמ"א 38. הגברת הראשונה טענה לא פעם שיש בי מבחר פגמים, וזו ההזדמנות לשדרוג והשבחת הנכס. נכון, רוב הטענות שלה כלפיי הן דווקא במישור ההתנהגותי־פלגמטי, אבל הוכח מזמן שיש קשר הדוק בין הגוף לנפש, כך שברור שהטיפול בקנקן שלי ישדרג גם את מה שבתוכו.
הגבות שלי, למשל, בהחלט יכולות לרדת קצת למטה, בתקווה שיוכלו אחר כך גם לעלות כשצריך. סנטר מתוח ועצמות לחיים בולטות יְשוו לי מראה קשוח, ובכלל, למה שלא אשחים את עצמי טיפה? יש אופנה כזאת בנשק ובמכוניות, אני אוהב מוסיקה שחורה, ושיזוף בהתזה יקנה לי סטטוס של אדם אמיד שנמצא כל הזמן בחופשה.
√ √ √
נרדמתי כשאני חולם על עצמי רזה, מורם עפעפיים, מולבן שיניים, אוזני הדמבו שלי צמודות לראש, פניי נטולות קמטים וחלקות כמו תחת של דולפין, ועל ראשי שיער שופע ומסורק לאחור.
כשהגיע היום המיועד הגעתי אל הדוקטור והוכנסתי ללשכתו המפוארת. הוא הסביר לי על נפלאות התחום, הכריז ש"היום כולם דואגים לשדרג את ההופעה שלהם, בלי להזכיר שמות", ואז הזכיר את השמות של הסלבס שעברו תחת איזמלו.
פירטתי באוזניו את חלומי על רמונט כללי, והוא דיבר על המחיר ואיך זה הולך לקרות. אחרי שהבטיח שאני אצא משם "כמו חדש", הסיטואציה הזכירה לי שיחות שאני מנהל עם המוסך שלי לפני אוברול כללי. גם שם לא תמיד ברור כמה בדיוק זה יעלה בסוף, ואם הנזק לא יעלה על התועלת. אלא שבמקרה הנוכחי, הרכב זה אני.
הסתכלתי על הפלסטיקאי המדופלם, ולפתע קלטתי שהוא שמנמן, קירח, עם פנים מקומטות, אף מעוקל ושיניים שהפרסומת היחידה שהן יכולות לככב בה היא נגד עישון. אז נכון שהסנדלר הולך יחף, אבל אולי בגלל זה סנדלרים כמעט נעלמו מהעולם.
בקיצור, נכון לכתיבת שורות אלו אני עדיין במראה הטרנטע הישן שלי. אף אישה לא מסובבת לעברי את הראש, אבל לפחות אני יכול לקרוץ למי שבא לי בלי שזה יכאב. √
